איך לדאוג שההרצאה שלכם באמת תקרה! (או: די עם התירוצים, יאללה מעשים!)

איך לדאוג שההרצאה שלכם באמת תקרה! (או: די עם התירוצים, יאללה מעשים!)

השבוע סיפרתי לחברה טובה שלי, שחקנית מוכשרת, שספר נוסף שכתבתי (יחד עם עוד שני אנשים סופר מיוחדים) בנושא הומור, נכנס בימים אלו לשלבים של חיפוש הוצאה לאור, עריכות וכו').

היא שאלה אותי בטון מופתע "מאיפה אתה מוצא זמן לכתוב עוד ועוד יצירות? אני לא מסוגלת! כבר מלא זמן אני רוצה לכתוב ספר, ובקושי לקרוא ספר פעם ב… אני מצליחה"

התשובה שלי הייתה "כי את לא באמת רוצה את זה".

"בטח שאני רוצה את זה!" היא ענתה לי בחצי כעס וחצי פליאה.

ואני חזרתי והתעקשתי על תשובתי.

אני רוצה להסביר רגע למה לא ויתרתי ונתתי לה הנחות. ארצה לבחון את זה דרך שאלה:

אם הייתי אומר לכם שאתם צריכים לרוץ מרתון בעוד חודשיים, כמה מכם היו אומרים שהם מסוגלים לכך? (בהנחה שאתם לא אנשים שעושים את זה על בסיס קבוע).
רוב הסיכויים שאף אחד מכם לא היה נכנס להרפתקאה המטורפת הזאת, והיה טוען שזה בלתי אפשרי להצליח בכך.

עכשיו קחו את אותה השאלה, רק עם נתון אחד נוסף. אם לא תצליחו לרוץ את המרתון, לא יהיה לכם קשר עם ילדיכם במשך שנתיים שלמות.

עכשיו, כמה מכם היו מסוגלים להצליח בכך?

נכון, כולכם (אלא אם כן הילדים שלכם ממש מעצבנים אתכם ושנתיים חופשה מהם באה לכם טוב 😉 )

כשאתם באמת רוצים משהו בחיים הוא יקרה! כל השאר ללמה זה לא קורה הוא כי אתם לא מספיק רוצים את זה ואין לכם למה מאוד ברור לעשות את זה.

בנאדם שבאמת רוצה משהו יעשה הכל שזה יקרה! כל אחד מסוגל לכתוב ספר, סדרה, מחזה או במקרה שלנו הרצאה (כן, כל אחד!) אם הוא באמת ירצה בכך, השאלה כמה זה נמצא בסדר העדיפויות שלו.

אז הנה כמה דרכים שיעזרו לכם לכתוב את ההרצאה של חייכם, בלי תירוצים ויראו לכם שאתם בהחלט מסוגלים לכך:

1. תשריינו זמן כתיבה ביומן –

אם זה לא ביומן, זה לא קורה! זה משפט שאני מאוד מאמין בו. שריינו ביומן זמן, פעם, פעמיים, שלוש בשבוע, כל אחד לפי מה שמדוייק לו – זמן שבו אתם עובדים על ההרצאה. תנעצו את זה ביומן, ותתייחסו לכך כאל זמן קדוש שאתם לא מזיזים. ההתחייבות הזאת תתחיל להניע את כתיבת ההרצאה, תאפשר לכם לראות התקדמות שתתן לכם דרייב להמשיך, ובעיקר תגרום לכם להבין שאתם רוצים את זה.

2. תהיו אך ורק על ההרצאה –

כשאתם כותבים, אתם רק כותבים, לא עושים כלום אחר. אין טלפונים, אין רשתות חברתיות, אין מיילים, כלום, אפילו לא לשניה!
כשאני כותב, הטלפון שלי בכלל לא נמצא בחדר – הסיבה לכך (ותודה לספר הנפלא "מהפכת הקשב") היא שאפילו אם הוא לידינו המח שלנו מוסט בלי שאנחנו יודעים, פוגם ברצף היצירה שלנו, ואם סטינו מהכתיבה ועברנו להתעסק במשהו אחר, לוקח המון זמן לחזור לרצף יצירה במח. תהיו מחוייבים אך ורק לכתיבה!

3. שימו דד ליין –

תקבעו תאריך בו ההרצאה שלכם קורית! לא באיזור פברואר, תחילת שנה וכאלו, תאריך ספציפי! 2.4.26, 1.10.25.
התאריך הזה הוא סגור ונעול ואין לשנות אותו.
כשאתם רואים את התאריך בעיניים, יש לכם מטרה, וסדר העדיפויות שלכם ממוקד למטרה הזאת. אל תקבעו לזמן רחוק מדי, כי זה רק ייתן לכם עוד תירוצים למשוך זמן. אל תקבעו לזמן קרוב מדיי, כי זה ילחיץ אתכם ויפגע במאמצים שלכם להצליח. תהיו אמיתיים עם עצמכם וקבעו את הזמן המדוייק ביותר עבורכם.

4. תדאגו שיהיה לכם מה להפסיד –

זוכרים את הסיפור עם המרתון? אותו דבר פה. כשאני כתבתי את שני ספריי הראשונים, בכל ספר נתתי לחבר שלי 15,000 שקל ואמרתי לו שאם אני לא מסיים לכתוב את הספר עד תאריך היעד שקבעתי, שיתרום את הכסף למי שירצה. הדגשתי שהוא לא מוותר לי, ואם לא עמדתי במשימה הכסף אבוד! אתם יכולים לתאר איזה דרייב היה לי לעמוד במשימה? כשיש מה להפסיד, הסיכוי שהדבר יקרה עצום.

5. תדאגו שיהיה לכם מה להפסיד 2 –

תשכרו אולם לתאריך הספציפי שקבעתם, תשלמו עליו מראש, ותדעו שאם לא תעמדו ביעד, הכסף אבוד. תמכרו כרטיסים לאנשים, מה שמבטיח שאתם לא יכולים לבטל.
תספרו על התאריך לכמה שיותר אנשים, כדי שתהיה לכם סיבה לא לבטל ולצאת "פארשים".
בקיצור, תעשו כל מה שאפשר כדי שלא ישתלם לכם להפסיד.

6. תייצרו תמונת ניצחון! –

חברי הטוב ערן בן זאב, שהיה מורדם ומונשם חודש בעקבות עקיצת קרצייה, ונשאר בחיים כנגד כל הסיכויים, מספר בהרצאתו הנפלאה 'קרץ אותי קרץ', איך לפני שעמדו לכרות את רגלו והיה בשיא הייאוש, חברה יקרה עשתה לו דמיון מודרך, בו הוא רואה עצמו כבר בסוף התהליך (שלקח שנה ושלושה חודשים!) כשהרופאים והחברים לצידו מוחאים כפיים. הוא מספר כמה הדבר נתן לו כח, היה בראשו כל הזמן וקרה ככה בדיוק כשהסתיימו הטיפולים לפני ששב לביתו.

תראו מהרגע הראשון את עצמכם על הבמה בסוף התהליך, את האולם מלא, את הקהל מתרגש, צוחק, בוכה ומתפעל מכם. תחושו את ההתרגשות בכל רגע, את השליחות הכי גדולה שלכם מופצת, את מחיאות הכפיים בסוף, את הפידבקים אחרי, תחושו את ההשפעה העצומה שלכם על אנשים.
למח שלנו יש יכולות אדירות להפוך תמונה למציאות אם מאמינים בה ורואים אותה כל הזמן, וזה גם ייתן לכם דרייב בכל רגע נתון להמשיך קדימה.

הגיע הזמן לרצות באמת את ההרצאה שלכם ולהאמין שאתם מסוגלים! אני מבטיח לכם שאם תעשו את הדברים הללו שהצעתי, ההרצאה שלכם תקרה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים, לא יהיה לכם זמן לתירוצים ומחשבות מעכבות, ותביאו עצמכם לידי ביטוי במלוא העוצמה.

אז מתי ההרצאה שלכם קורית, ומה אתם עושים כדי שזה יצא לפועל?…