האם אנרגיה על במה יכולה להיות גם עקב אכילס.

האם אנרגיה על במה יכולה להיות גם עקב אכילס של ההרצאה שלנו?

"תעלה עם אנרגיות לבמה!"

"אנרגיה תמיד מנצחת!"

אלו משפטים שאני שומע המון בכל הקשור להופעה על במה…
אך האם זה בהכרח נכון? בואו נבדוק את זה.

הנה דוגמא של מרצה שעבדתי איתו, וביקש שאבוא לראות אותו בהרצאה שהוא מעביר. נושא ההרצאה שלו היה נהדר, המסרים שהוא העביר היו חזקים וסיפקו המון ערך, והנוכחות שלו הייתה נפלאה!

אז מה הבעיה אתם שואלים?

במשך שעה ועשר דקות הוא היה באנרגיה מטורפת בלי להפסיק לרגע…
בלי להאט,
בלי לשנות מקצבים,
בלי לתת כמעט פאוזות.

הוא נשאר באנרגיה גבוהה כש:

הוא דיבר על נושאים משמחים,
הוא דיבר על נושאים עצובים,
הוא דיבר על נושאים סופר מהותיים,
הוא דיבר על נושאים טכניים,
הוא סיפק כלים.

התנהלות שכזאת מקשה על הקהל לעקוב אחר המרצה ונושא ההרצאה, להבחין בין עיקר לטפל, להתחבר רגשית ולחוות את מהלך ההרצאה.

תחשבו על קטע עצוב בו אני מספר על לוויה קשה שהייתי נוכח בה, אני משתף אתכם בהספד קורע לב ששמעתי שם, מתאר איך כולם בכו בטירוף, ואת כל זה אני אומר באנרגיות שיא.
האם הייתם מתחברים אליי כמרצה?
האם הייתם מצליחים להתרגש?
ברור שלא.

אז האם אנרגיה על במה היא בעיה? ממש לא!

אנרגיה היא דבר הכרחי ומבורך בזמן הרצאה, היא משדרת התלהבות, תשוקה לנושא עליו אתם מרצים, וחיבור למהות העמוקה שלכם.
אבל, וזה אבל מאוד גדול, יש הבדל עצום בין אנרגיה פנימית לאנרגיה חיצונית!

או במילים אחרות: הבעיה טמונה בתפיסה של המילה 'אנרגיה'!

אנרגיה פנימית שנובעת מאש פנימית לנושא ולשליחות שלכם, צריכה להיות שם לאורך כל ההרצאה, אך אנרגיה חיצונית משתנה בהתאם להרצאה, לנושאים ולסיפורים אותם אתם מעבירים.

אנרגיה זה לא אומר לדבר כל ההרצאה בקול גבוה, עם התלהבות, ולהיות תזזיתי. אנרגיה מגיעה מפנים ומשדרת החוצה. אם הנושא עליו אתם מרצים בוער בכם, ואתם מחוברים אליו, הקהל ירגיש את האנרגיה שלכם גם אם תגידו חלק מהדברים בשיא הרוגע.

הקול, הגוף שלנו, והדרכים שבהן אנו משתמשים בהם, הם אמצעים סופר חשובים להעברת הסיפור והמסרים שלנו.
באמצעות שפת הגוף, שינוי הטונציות, שינוי הקצב והעוצמות, אנו בעצם משדרים לקהל מה אנחנו רוצים שהוא יחווה, ויכולים לגרום לו לצחוק, להתרגש, לבכות, להזדהות איתנו ולסחוף אותו אחרינו. זאת אנרגיה חיצונית שאנו שולטים בה ובוחרים אותה בכל רגע נתון. באמצעות האנרגיה הפנימית אנחנו יכולים להשאיר את הקהל כל הזמן דרוך וקשוב גם כשאנחנו עושים פאוזות, או משנים קצב.

כשאתם מחליטים לכתוב הרצאה או מופיעים איתה:

א. תדאגו לבחור נושא הרצאה מהותי שבוער בכם ושמספק לכם אנרגיה פנימית מתמדת על הבמה.

ב. עברו על ההרצאה שלכם, ובחרו במדוייק היכן המקומות שבהם אתם נדרשים לאנרגיה חיצונית גבוהה, היכן אתם מאטים, איפה אתם משנים קצב וכו'.

היכולת להיות באנרגיה פנימית לאורך כל ההרצאה, ולייצר אנרגיה חיצונית במקומות נבחרים, היא אחת היכולות המהותיות שהופכות מרצה לפרפורמר!

בהצלחה 😃