שיר – תודה

שיר – תודה

שיר – תודה 150 150 אייל אלטויל

תודה שנתת לי סיבה בבוקר לקום
ולראות שוב באור ורוד את היקום
על חיוך תמים וצחוק מתגלגל
ועל עיני מלאך עם מבט של אל
על מגע רך ועדין כמו קטיפה
שבכל פעם יוצר בליבי לטיפה
על כנות ואמת בלי שום משחקים
ותמימות ששמורה רק לילדים
על אהבתך כשאני את עצמי לא סובל
ושלימדת אותי את הטוב שבי לקבל
על שיצרת ביטחון בעולם מתפורר
שכל רסיס ממנו את הנפש שובר
שהוכחת לי שוב שאפשר לאהוב
להתחבק עם הפחד ולראות את הטוב
שבזכותך חידשתי עם עצמי קשרים
וחברתי לילד שבי שנלחם בשקרים
על שאת שם בכל דקה ודקה
ולזעקה שבליבי גורמת לשתיקה
תודה על הווה שיש לו עתיד
שאת כל סיוטי העבר הוא משמיד
על משמעות ומהות מלאים בתכלית
שגורמים לכל מכשלה להרגיש שולית
תודה שהחזרת לי אהבה לחיים
אחרי שנים שנוצרו בתוכי קרעים
וכשאיבדתי אמון שאמצא את האחת
אז ביום בהיר אחד הגחת את