שיר – פרידה

הפחד הגדול כשאת צמודה לחיקי
שיבוא היום וכבר לא תהי שלי
שהחיבוק הרך והריח המשכר
מאוויר חיי לעולם ישתחרר
שאקום שוב לבד בלי מגעך הממיס
שכל תא רע במוחי מיד הוא מביס
שיגיע הרגע ואת קיומי שלי אקלל
כי איני שומע עוד את צחוקך המתגלגל
שחודר כל שריון שאני מייצר
וכל מבצר שקיים בי הוא בקלות מחורר
שהעוצמה הנצחית לפתע תיגמר
וסם האהבה שבדמי יתפזר
הרחק מכל חלקה בה אני מתקיים
ואת קיומך יהפוך לזיכרון שומם
שעינייך התמימות אל מול עיניי יתעוורו
ונשמה של אחר הם לפתע יראו
ויחיו את ליבו וירצחו את שלי
ולעד אראה את פניו אל מולי
שלמגעך השובה אאלץ להתחייב
זה שמחבק את הפחד פן אאכזב
כמו להתרפק במעטפת עקובה מדם
עם התנפצות מלטפת של גל בים
ועם כל זאת איני רוצה לחדול
למרות הפחד שמפמפם בי "תסיים את הכל!
הנשמה מנגד זועקת שאסור להפסיק
למרות החשש מלהרגיש שגובר ומעיק
אני ממשיך להישאב לחור שחור
בתוך מסע עוצמתי מלא קסם ואור
ממאן להאמין שמגיע לי טוב
מנסה להתמסר ולהדחיק בשורות איוב.