שיר – כעס

מגיח ברגע מתוך השממה

חובט ובועט בכל העוצמה

חסר היגיון וללא כל שליטה

ממריא בלי שום התרעת נחיתה

שולף אקדח ויורה צרור גינונים

מרסס מחשבות משתריעות על סיכונים

מרוכז בעצמו ולא קשוב לכלום

מתגרש מהרגשות ועם מבט עמום

מנותק מכל רוך וצלם אנוש

מתפטר מן הלב ומתמסר לראש

מחרב כל חלקה של אישיותו

מתחפר בצדקתו ולא נמלך בדעתו.

בדהרה אימתנית את הנשמה הוא רומס

וכל ניסיון של אחר למנגינה הוא הורס

מפרק כל חלקה טובה של תמימות

עם צינה שרומסת כל פיסת חמימות

מחפש אשמים ומסתתר מעצמו

יורד לשאול ולוקח את כולם עימו.