מתהלך כמו חי מת ללא משמעות
מרגיש כמו זומבי ללא כל מהות
רואה מציאות מתקיימת מולי
אך מרגיש שהיא לא קיימת בשבילי
מנסה לפמפם פעולות של עניין
שאולי יעזרו לי להדחיק את הזמן
אל תקופות שבהן אהיה קיים
בן אנוש ששייך ולא ייצור מיותם
בכוח את עצמי מלהיב ומלהיט
אך למרות הכול לא חווה שום תכלית
כלפי חוץ כמו ציפור מלאה בחיות
אך בפנים כמו דג בים של בדידות
שוקע עמוק בלי יכולת תגובה
כל שאלה נותרת יתומה מתשובה
מקווה שהפתרון לבד יגיע אלי
בינתיים שואל שוב ושוב עד מתי