שיר – בדידות

שיר – בדידות

שיר – בדידות 150 150 אייל אלטויל

בלחש עוצמתי מתקרבת אלי
חודרת באיטיות אל תוך עצמותיי
מאיימת לחרב את האופטימיות שבקרבי
להשמיד כל חלקה טובה שפורחת בליבי
מגיחה בתחמנות מתוך שקט חרישי
ברגע הראשון של מנוחה בראשי
תוקפת במדויק כמעשה אומן
כאילו לפתע, אך הייתה שם כל הזמן
מחבקת את הנפש במצב של גסיסה
ולילד שבעברי גורמת לתסיסה
מודעת בדיוק היכן כואב ללטף
ליצור תחושה נעימה מכף יד של טורף
מעירה בתוכי את הפחד המודחק
שמנטרל את גופי ויוצר מחנק
גורמת לי לאבד אמון במשמעות
ומאיימת להשמיד כל התלהבות
מטביעה את גופי בתוך ים רחמים
אל תחתית בה בני אנוש לא מתקיימים
ואל אף שאינני רוצה בחברתה
משהו גורם לי להישאר איתה
היא דואגת להזכיר שלמרות האהבה שסביבי
בסופו של יום אני רוב הזמן איתי.