שיר – באת לרגע

כבר היית שלנו כאחד האדם

נתת סימן שתבוא לעולם

העלת חיוך באוזניי השומעים

הפחת תקווה בנשמות המעורבים

כבר שמענו את צחוקך מאחה את כאבנו

ואת ידך הזעירה עוטפת ברוך את נפשנו

חווינו את תמימותך מעירה את ליבנו

ונותנת משמעות לקיום של חיינו

כבר יצרת תכניות שהתבשלו בדמיון

אמת חמקמקה שלחת כפיתיון

ואנחנו בלענו אותה בלי להסס

ובתוך החלום התחלנו להתבוסס

ואז נעלמת כאילו כלום לא קרה

במהלך חרישי יצרת סערה

בור אימתני עם תחתית רעועה

לב עצוב ונפש קרועה

ושוב מתחילים כאילו כלום

מהלך ישר על ציר עקום

מגרדים מהתהום שאריות אמונה

בתקווה שהתוצאה תהיה שונה.