שיר – אשליית האהבה

אני שוכב במיטה ואת לצידי

את לא פה איתי, רק לידי

מאוד קרובה אבל כל כך רחוקה

אשליה מתוקה של אהבה

אני נוגע בך את לא נותנת מבט

עושה את המקסימום של המעט

הריח המשכר שלך שמציף את אפי

הרצון העז שתחווי את גופי

אני קם בבוקר את כמו אשליה

חתומה מבפנים, מבחוץ כמו גלויה

עסוקה בלהיות נכונה ויפה

אבל ריח של שקר את מדיפה

רוצה שתהיי פה לרגע אחד

להרגיש לשבריר שאני מיוחד

להתמזג עם נפשך ולא לעזוב

להרגיש ביחד איך זה לאהוב

 מאירה וחיה לשבריר של שנייה

אבל ניכבת כאילו כלום לא היה

לרגע על הקרקע בכל העוצמה

ופתאום מרחפת בתוך השממה

מנסה להבין אותך, מתאמץ לקבל

מסרב להאמין שמשהו התקלקל

שכל כך הרבה חלומות וציפיות

יהפכו מעכשיו לאשליות כואבות