שיר – אותם הטעויות

עד מתי אלוהי אמשיך לטעות
ואת הדרך אוכל בבהירות לראות
לא ללכת שולל אחרי שלל אמונותיי
ולהפסיק להיאחז בצדקתי והרגלי חיי
לא לפעול אינסטינקטיבית על פי פחדי ילדות
ולהצליח למצוא גם בשקט מהות
לא להרגיש קורבן כשהאחר אותי לא מקבל
ולמרות הנפילות להסכים להמשיך להתבלבל
לא לכעוס על עצמי ולאהוב את קיומי
ולזכור שלכל מקום אני לוקח את עצמי
להעריך את מה שיש בי ללא תנאים וגבולות
גם שהעולם ממשיך להציב לי מראות
להמשיך להאמין שזה הכי טוב שיש
ובמקביל לנסות להתפתח מבלי להתייאש
לזכור שטעויות הן הבסיס לגדילה
ושאפשר להכיל אותן רק עם חמלה
שהלקאה עצמית לפעמים מרגישה נעים
אבל היא לא הדרך להעביר חיים שלמים
ושבסופו של דבר זה רק אני מול עצמי
ושאין לי שום סיבה להתנצל על קיומי
כי חסרון עבורי לאחר הוא יתרון
ורק אהבה עצמית היא באמת הפתרון