לדבר בגוף ראשון במקום בגוף שלישי

#בהתחלה
כשהחלמתי מסרטן, הרגשתי שבעקבות החוויות שעברתי, אני מבין הרבה דברים על החיים ועל איך נכון לחיות אותם והיה לי חשוב דרך ההרצאה שלי "הסרטן מת מצחוק" לשתף אחרים בתובנות ולגרום להם לראות את מה שאני ראיתי.

#הטעות
מצד אחד זה מבורך, חשוב היה לי לתת להם כוח. מצד שני הטעות הגדולה שלי הייתה שהייתי בטוח שזה שאני חוויתי את הדברים האלו נותן לי זכות לקבוע שזה נכון גם עבורם.
הדרך שלי לעשות זאת הייתה להשליך עליהם את כל החוויות שלי במקום לספר להם מה אני עברתי ולתת להם לחוות את זה דרכי. או במילים אחרות דיברתי אליהם בגוף שלישי במקום בגוף ראשון.
משפטים כמו:

"אנחנו עסוקים בחיים בשטויות במקום במהות"

"כולנו עסוקים בהשרדות במקום להגשים את עצמינו!"

"אנחנו שוהים המון בעצב במקום לראות דברים בהומור".

כשפעלתי ככה הקהל הרגיש מותקף ומואשם,
מה שכמובן הרחיק אותו ממני וחטא למטרה שלשמה בניתי את ההרצאה מלכתחילה…

#התיקון
כשאנחנו מספרים סיפור, חשוב לספר אותו דרך החוויה שלנו, בגוף ראשון. הקהל מספיק חכם ואינטליגנט להבין איפה זה פוגש אותו באופן אישי.
רק כשהבנתי את זה (אחרי שמספר אנשים העירו לי על זה – תודה לכם על הכנות!)
התחלתי לדבר את הטקסטים שלי בגוף ראשון ולספר מהחוויה שלי בלבד.
שיניתי את הטרמינולוגיה ל:

"הרגשתי שכל חיי אני עסוק בשטויות במקום במהות החיים"

"הייתי עסוק בהישרדות במקום להגשים את עצמי!"

"שהיתי המון בעצב במקום לראות דברים בהומור".

מייד הרגשתי את ההבדל וכיצד הקהל מצליח להזדהות ולהתחבר דרך הסיפור שלי.

#מה לעשות תכל'ס
מובן שצריך בנקודות מסוימות בהרצאה לקשר את המסרים לחיים של הקהל, אבל זה רק אחרי שהם מרגישים בטוחים ורואים את עצמם דרך הסיפור שלכם.
אם אנחנו רוצים לגרום לקהל להקשיב לנו ולהתחבר למסרים שלנו חשוב מאוד שנדבר בגוף ראשון במקום בגוף שלישי!
זה ההבדל בין 'עוד הרצאה' ל'הרצאה עוצמתית'!

#ההצעה
רוצים ללמוד איך לעשות את זה?
מוזמנים למחזור הקרוב של הסדנה שלי "פשוט לכתוב הרצאה!"

שליחה באמצעות ווטסאפ