לזכרה של תרין שלפי האחת והיחידה, חברתי האהובה והיקרה.
היה הייתה ילדה עם חיוך קסום,
שמעצם קיומה הניעה את היקום,
כל צעד ומילה שלה היו שגורים בטוב,
וכל תכליתה היה לתת ולאהוב.
כל מי שלידה עבר מיד בקסמה נדבק,
את הלבביות שלה שיגרה כמו מברק,
חד, מדויק וממוען לכל מי שפגשה,
ושאתה הכי מיוחד תמיד הייתה ההרגשה.
עיניים נוצצות שטורפות את החיים,
אנרגיה מתפרצת לכל הכיוונים,
צחוק מתגלגל שממוטט כל חומה,
יופי מהפנט ואישיות מדהימה.
חברים בלי סוף שהתאגדו סביבה,
מנסים לשאוב מן האלוהיות שבקרבה,
כמו מלאך שמסתובב בין בני אנוש,
שילוב מושלם של נשמה וראש.
אך מישהו היכן שהוא לא היה מרוצה,
והחליט שמעכשיו הוא לעצמו אותה רוצה,
אז על התום והנשמה הוא הטיל שחור,
וניסה לבדוק אם עליו היא תגבור.
ולמרות כל הקשיים וייסורי איוב,
היא המשיכה לראות בכל רגע טוב,
לא נתנה לקללה להוריד את רוחה,
ובכל הזדמנות היא הפיצה שמחה.
אנשים רבים שהגיעו לחזק אותה,
מצאו את עצמם מחוזקים בזכותה!
ולא הבינו איך במקום להיות קורבן,
היא מתנהלת כאילו הכל עליה קטן…
ולא רק שהיא לא התכנסה בעצמה,
היא גם לקחה את עניין הקללה כמשימה,
כזאת שתיתן כוחות לאנשים אחרים,
ותעזור להם לראות טוב במשברים.
היא כתבה הצגה והופיע בגאון,
קטפה פרסים ועליה דיברו המון,
כתבו כתבות, והזכירו בכל פינה,
את הילדה המיוחדת עם הגישה המדהימה.
זה היה נראה כאילו כלום לא יפגע בה לעולם,
ושהסוף של הסיפור הולך להיות מושלם,
כי איך יכול להיות שרע ינצח טוהר שכזה,
אין סיכוי שמישהו יכתוב תסריט כל כך נבזה.
אך לחיים יש דרך הזויה ולא ברורה,
ולאחר תקופה היא נפרדה מהחיים בסערה,
כזאת שקרעה כל לב שעמד בדרך,
ולקחה איתה כל מהות משמעות וערך.
אבל רוחה איתנו פה בכל רגע נתון,
ואת זה לא יכול לקחת שום ייצור לא הגון,
מזכירה לנו תמיד לבחור בטוב,
ושהדרך הנכונה היא לצחוק ולאהוב.
אוהב אותך ומעריץ אותך תרינצ'וק.
האור שלך ממשיך לזרוח פה מהיכן שאת נמצאת.
מתגעגע מאוד.