הרבה הרצאות פחות טובות שראיתי, לא התחייסו כמעט לאף אחת מ-10 השאלות הללו, וזה היה ניכר. ניכר בהתפזרות, ניכר בחוסר מיקוד של העברת הרעיון המרכזי, ניכר באי מיקוד בקהל היעד, ניכר בחוסר הבנה של מה הקהל מקבל, ועוד המון דברים שגורמים לקהל בסופו של דבר או לנטוש באמצע, או לצאת מבולבלים ולא להמליץ על ההרצאה. זה מסוג ההרצאות שאני בטוח שגם לכם יצא לשמוע – הרצאות שיוצאים מהן ולא ברור מה קיבלנו מעבר לבזבוז של שעה במקרה הטוב.

מרצה מצויין חייב לענות על 10 השאלות ולפצח אותן קודם כל ורק אז להתחיל לכתוב את ההרצאה שלו. הרצאה ללא בסיס איתן היא מתכון לכישלון.

לעומת זאת, כשאתם עונים על 10 השאלות, אתם קודם כל עוזרים לעצמכם להבין ולדייק בדיוק על מה אתם רוצים לדבר וזה גורם לקהל להרגיש מהשנייה הראשונה – "אני מבין בדיוק על מה ההרצאה הזאת, איזה ערך אני מקבל פה, למה היא רלוונטית במיוחד עבורי, ומדוע האדם הזה שמעביר לי אותה על הבמה הוא האדם הכי נכון עבורי ומומחה בתחומו".

הרצאה כזאת היא עמוקה יותר, סוחפת את הקהל, וגורמת לו לחשוב על ההרצאה ועליכם הרבה אחרי שההרצאה הסתיימה, וכמובן להמליץ לכל מי שרק אפשר.