שיר – בדידות

בלחש חרישי מתקרבת אלי

חודרת באיטיות אל תוך עצמותיי

מאיימת לחרב את האופטימיות שבקרבי

להשמיד כל חלקה טובה שצומחת בליבי

מגיחה בתחמנות מתוך שקט חרישי

ברגע הראשון של מנוחה בראשי

תוקפת במדויק כמעשה אומן

כאילו לפתע אך הייתה כל הזמן

מחבקת את הנפש במצב של גסיסה

ולילד שבעברי גורמת לתסיסה

מודעת בדיוק היכן כואב ללטף

ליצור תחושה נעימה מכף יד של טורף

מעירה בתוכי את הפחד המודחק

שמנטרל את גופי וגורם למחנק

וגורם לי לאבד כל משמעות

ללא צלם אנוש ובלי שום חיות

מטביעה את גופי בתוך ים רחמים

אל תחתית בה בני אנוש לא מתקיימים

ואל אף שאינני רוצה בחברתה

משהו גורם לי להישאר איתה

תמיד דואגת להזכיר שאני במציאות לבד

בתוך עולם דמיוני שכבר מזמן אבד

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *